מאמרים

תכנים ומאמרים לחג סוכות:

 

 

היציאה מן הבית והכניסה לסוכה

"עניין הליכה מבית לסוכה – צא מדירת קבע והיכנס לדירת עראי.

הוא מעין מצווה ראשונה שנצטווה אברהם אבינו לך לך מארצך" (שפת אמת לסוכות).

מהו בית, ובאיזה אופן אנו תופסים את משמעות הבית?

הבית נתפס על ידינו כסמל לביטחון האדם בעצמו – האדם משקיע, יוצר, בונה וקובע את מקום מושבו, כל זאת במטרה לבסס את ביטחונו.

הבית מגן עלינו מפני סופות גשמים ורוחות סוערות בימים קרים, ומעניק לנו מקום מוצל בימים חמים מפני השמש היוקדת. ולכן, תחושת ביטחון וזהות הם חלק בלתי נפרד מביתנו.

הבית הוא מעשה האדם, יצירה אנושית. האדם פוגש בטבע בכלים בעזרתם הוא בונה את ביתו.
                                                                                                                    להמשך…


 

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל

חג הסוכות מופיע לראשונה בתורה בספר ויקרא, שם אנו מצווים: "בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו".

סוכות, אחד משלושת הרגלים, מתחיל באמצע חודש תשרי ונמשך שבעה ימים. אחת המצוות המרכזיות בחג היא בניית סוכה. הסיבה העיקרית שמופיעה בתלמוד לבניית הסוכה היא העמדת זכר להגנה האלוקית לה זכו בני ישראל בלכתם במדבר. התלמוד מסביר כי בזמן יציאת מצרים היו ענני כבוד מקיפים את בני ישראל, מסוככים ושומרים עליהם, כפי שעולה מן הפסוק: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

                                                                                                                   להמשך…


 

בסוכות תשבו שבעת ימים – מצוות חג הסוכות

מצוות ישיבה בסוכה

המצווה הבסיסית ביותר של החג היא מצוות הישיבה בסוכה. מקור המצווה הוא בספר ויקרא….

עולה שאלה – מה הטעם למצווה? למה אנחנו יושבים בסוכות? הפסוק מספק את התשובה: נאמר בפירוש שמטרת הישיבה בסוכה היא תזכורת ליציאת מצרים. לגבי הקשר בין סוכות ליציאת מצרים קיימת מחלוקת. רבי אליעזר פירש "סוכות" כענני הכבוד שהגנו על עם ישראל במדבר, כיוון שמקור המילה סוכה היא בסככה, ועננים הם סוככים מעלינו. לעומתו, רבי עקיבא פירש שסוכות הן סוכות פיזיות, כיוון שעם ישראל ישב בסוכות בזמן ששהה במדבר.

                                                                                                                    להמשך…

 

ארבעת המינים – מקורם, משמעותם והילכותיהם

כולם מכירים את המצווה הבסיסית של חג הסוכות – להקפיד שיהיו בסוכה את ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. אך רובנו יודעים מעט מעבר לכך: מה המשמעות של המינים? מה המקור התנ"כי שלהם? מה התנאים לשימוש בהם?

                                                                                                                    להמשך…

 

חג הסוכות בעדות השונות

ידוע שעם ישראל מגוון ופנים רבות לו. כך גם האופן שבו אותו עם חוגג את החגים שלו ומקיים את המצוות. חג סוכות הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו עדות שונות וזרמים שונים ביהדות מקיימים את החג בדרכים שונות. הגיוון הזה מסמל עושר תרבותי שהלך ונשמר לאורך הדורות והוא עדות לעובדה שלמרות שעם ישראל היה מפוזר בכל רחבי העולם, הוא עדיין הצליח לשמור על הצביון הייחודי שלו ולקיים את המסורת. אז איך כל עדה חוגגת את החג, ומה ההבדלים בין העדות?

                                                                                                                    להמשך…

 

שמחת בית השואבה

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו.."

מבין כל המצוות והמנהגים הרבים אשר מתקיימים בחג הסוכות, מצוות השמחה היא אחת החשובות שבהם. בחג זה מצווה היא לשמוח, ואכן במהלך החג עורכות קהילות רבות ברחבי העולם אירועי "שמחת בית השואבה". האירועים נערכים ברוב עם בסוכות וברחובות וכוללים שירה וריקודים לצלילי כלי נגינה.

                                                                                                                    להמשך…

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

!המוצר התווסף לסוכה שלך
!המוצר התווסף לסוכה שלך

מוקד ההזמנות סגור

נתראה בשנה הבאה (:

לפניות ושירות לקוחות שלחו מייל לכתובת sales@sukot.net

צריך עזרה ?

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם.