מאמרים

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל

 

חג הסוכות מופיע לראשונה בתורה בספר ויקרא, שם אנו מצווים: "בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו".

סוכות, אחד משלושת הרגלים, מתחיל באמצע חודש תשרי ונמשך שבעה ימים. אחת המצוות המרכזיות בחג היא בניית סוכה. הסיבה העיקרית שמופיעה בתלמוד לבניית הסוכה היא העמדת זכר להגנה האלוקית לה זכו בני ישראל בלכתם במדבר. התלמוד מסביר כי בזמן יציאת מצרים היו ענני כבוד מקיפים את בני ישראל, מסוככים ושומרים עליהם, כפי שעולה מן הפסוק: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

.

קיימת מחלוקת בין חכמי התלמוד, מהי כוונת הפסוק. דעה אחת סוברת שהסוכות המוזכרות בפסוק, הן למעשה ענני הכבוד ששמרו על בני ישראל. ולכן, כנגד אותם ענני כבוד, אנו מצווים לשבת בסוכה. דעה אחרת של חכמי התלמוד, סוברת שבני ישראל ישבו בסוכות "רגילות", הדומות לסוכות שלנו, ולאו דווקא בענני כבוד ניסיים. וכנגד הסוכות "הארציות" הללו הפסוק מדבר.

לחג הסוכות ישנם גם שמות נוספים, אחד השמות הוא, חג האסיף-שם זה ניתן לו על שום התקופה שבה הוא נחוג, תקופת האסיף החקלאי. לאורך הדורות מתקופת הנביאים עד תקופת חז"ל, נהגו לכנות את חג הסוכות גם  בתור "החג". שם זה מעיד על חביבותו של חג הסוכות עוד מתקופת הנביאים ועד ימינו.

.

ושמחת בחגך, והיית אך שמח

"אתה מוצא שלוש שמחות כתוב בחג: ושמחת בחגך, והיית אך שמח, ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים" (ילקוט שמעוני, תרנ"ד).

שמחת החג הינה אחד הציוויים המרכזיים בחג הסוכות. למעשה, זהו החג היחידי שבו נמסר ציווי מיוחד – "ושמחת בחגך". בתקופת המקרא וכן בתקופת חז"ל עם ישראל הורכב ברובו מאוכלוסייה חקלאית. חג הסוכות נחוג בסוף השנה החקלאית, בתקופה שבה אוספים את התבואה. ולכן, השמחה בו היא מאפיין מרכזי. זוהי שמחה הבוקעת לאחר מלאכה. במהלך השנה כולה עמלו החקלאים רבות, וכעת מגיע הזמן לקצור את הפירות – "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו".

מצווה נוספת עליה אנו מצווים בחג הסוכות היא לקיחה של ארבעת המינים, שגידולם בקרקע. מצווה זו, שגם לה מאפיינים חקלאיים, מראה שבחג הסוכות השמחה נעשית דווקא עם הטבע. כמו כן, בתקופת בית המקדש, נהגו לנסך מים על המזבח בימי הסוכות. טקס ניסוך המים היה מלווה בשמחה וחגיגות גדולות, בהן היו רוקדים ושמחים באופן מיוחד. בתלמוד מוזכר שהשמחה בבית המקדש בימים הללו הייתה כה גדולה, ואף נאמר עליה כי "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". גם בימינו ישנן קהילות הנוהגות לערוך ערב שמחה וניגון לזכר מנהג ניסוך המים שנחגג בתקופת בית המקדש .

 

דיאלקטיקה עם הטבע

הקיום האנושי כולל בבסיסו מערכת יחסים מיוחדת בן האדם לאדמה. חג הסוכות מבליט את המפגש בין האדם לאדמה, ולכן אנו נקראים לצאת לשדה ולאסוף ארבעה מינים שונים. מצווה זו מצטרפת לציווי לצאת מביתנו אל הסוכה. בסוכה, שהיא מבנה עראי ולא קבוע, חובה עלינו לשבת תחת סכך שגידולו מן הקרקע. ישנם חוקרים הסבורים שחג הסוכות בימינו הוא המשך של מנהג חקלאי קדום של הקמת סוכה בשטח החקלאי בזמן האסיף וישיבה בה, על מנת להגן על התבואה הבשלה מפני מזיקים. הפסוק "ונותרה בת-ציון כסוכה בכרם", מלמד גם הוא על המנהג להעמיד סוכה בשדות החקלאים.

 

חג אוניברסאלי

במסגרת מצוות הקרבת הקורבנות בחג הסוכות, הקריבו בימי בית המקדש 70 פרים, בסדר הבא – שלושה עשר פרים ביום הראשון, שנים עשר פרים ביום השני, וכן הלאה בסדר יורד (בכל יום פר אחד פחות), עד שביום האחרון הקריבו שבעה פרים. בנוסף לפרים, הקריבו בכל אחד מימי החג שני איילים וארבעה עשר כבשים. בתלמוד מוסברת החשיבות האוניברסלית של צורת ההקרבה הקדומה: "אמר רבי אלעזר הני שבעים פרים כנגד מי – כנגד שבעים אומות…אמר רבי יוחנן: אוי להם לגויים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו, בזמן שבית המקדש קיים – מזבח מכפר עליהן, ועכשיו מי מכפר עליהן?"(תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב)

 

שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני

בספרי הקבלה אנו מוצאים יחס מעניין ושונה לחג הסוכות. בספר שער הכוונות של האר"י הקדוש מתואר היחס שבין הימים הנוראים לחג הסוכות כשתי תנועות של אדם העומד מול אהובתו. בשיר השירים נאמר: "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני". האר"י מסביר כי "שמאלו תחת לראשי – זו ראש השנה שהיא בחינת גבורה, ואחר כך וימינו תחבקני– היא בחינת סוכה שהיא כולה חסדים". לאחר חודש אלול ועשרת ימי תשובה, ארבעים ימים מלאים בעומס נפשי, מוצאת הנפש פורקן ומפלט בצל הסוכה, הסוככת עלינו ברחמים.

אלו הם שני הקצוות שאנו מוצאים בחיי הנפש. חווית החיים של האדם נעה בין הצורך להרגיש מלא לבין הצורך לבקש רחמים. ישנם רגעים בחייו בהם האדם חזק ורגעים אחרים בהם הוא מבקש רחמים, פעמים בהן הוא משפיע ופעמים בהן הוא מושפע. אם כן, חג הסוכות מאפיין את התנועה של האדם לכיוון הקבלה וההשפעה. האדם יוצא מביתו לסוכה, כדי להצליח לקבל רחמים, אך לשם כך, האדם חייב לצאת ממבצריו הגשמיים והרוחניים.

המהר"ל מפראג מבחין גם הוא בין שני סוגי מועדים בלוח השנה היהודי, המאפיינים את שתי התנועות הנפשיות הללו. הסוג האחד, הוא הימים הנוראים, והסוג השני הוא שלושת הרגלים. לדברי המהר"ל, חג הסוכות מיוחד בכך שהוא נכלל תחת שתי הקטגוריות הללו, ולכן כולל גם את מדת הגבורה וגם את מדת החסד.

 

לפרטים נוספים והזמנות
מלאו פרטים או כתבו לנו sales@sukot.net
שם מלא*: טלפון*: דואל:  
   
אנא הכניסו מידה רצויה והערות נוספות