מאמרים

בסוכות תשבו שבעת ימים – מצוות חג הסוכות

 

מצוות ישיבה בסוכה

 

המצווה הבסיסית ביותר של החג היא מצוות הישיבה בסוכה. מקור המצווה הוא בספר ויקרא, פרק כ"ג, בו נאמר:

 

"בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים… בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם"

 

עולה שאלה – מה הטעם למצווה? למה אנחנו יושבים בסוכות? הפסוק מספק את התשובה: נאמר בפירוש שמטרת הישיבה בסוכה היא תזכורת ליציאת מצרים. לגבי הקשר בין סוכות ליציאת מצרים קיימת מחלוקת. רבי אליעזר פירש "סוכות" כענני הכבוד שהגנו על עם ישראל במדבר, כיוון שמקור המילה סוכה היא בסככה, ועננים הם סוככים מעלינו. לעומתו, רבי עקיבא פירש שסוכות הן סוכות פיזיות, כיוון שעם ישראל ישב בסוכות בזמן ששהה במדבר.

 

כך או כך, מצווה היא לזכור את המוצא שממנו באנו, שארץ ישראל לא תמיד הייתה שלנו, ושעם ישראל עבר תלאות רבות בשביל להגיע ולהשתכן בה. כפי שנאמר בפסח, חובתו של כל דור היא לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים.

 

מצוות בית המקדש

 

חג סוכות הוא אחד משלוש הרגלים, בהם נהג עם ישראל להגיע לבית המקדש בירושלים. בהתאם לכך, חג הסוכות מכיל בתוכו מספר מצוות הקשורות לבית המקדש ולטקסים שיש לבצע בו בזמן החג.

 

מצוות הקהל – מצוות הקהל אמורה להתקיים בכל שבע שנים, בעת שנת שמיטה, ועיקרה היא הגעת העם לבית המקדש ושמיעה של פרשיות מתוך התורה. בימינו, כיוון שאין בית מקדש, היו נסיונות שונים לקיים את המצווה, עם מידות הצלחה שונות. מצוות הקהל המוצלחת ביותר (מבחינת מספר המשתתפים) התקיימה בשנת 87', כאשר בוצע טקס ברחבת הכותל והנשיא הקריא מן התורה.

 

מצוות ניסוך המים – מצווה זו מהותה היא יציקת מים, שנשאבו ממעיין השילוח, על גבי המזבח בבית המקדש בכל יום משבעת ימי החג. מצווה זו הפסיקה להיות מוקפדת לאחר חורבן בית המקדש וכיום לא מבוצעת.

הושענות – בבית המקדש היה נהוג להסתובב סביב המזבח תוך אמירת תפילה. מצווה זו נשמרה עד ימינו והיא מבוצעת בתפילת שחרית של חג הסוכות, בה מקיפים את הבימה תוך אמירת פיוטי הושענה, לזכר בית המקדש, ותוך שמחזיקים את ארבעת המינים. במועד הושענא רבה, נהוג להקיף את הבימה שבע פעמים.

מצוות ארבעת המינים

 

מקור המצווה בספר ויקרא:

 

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"

 

עיקר המצווה היא החזקת ארבעת המינים יחדיו ואמירת ברכה, גם בזמן הושענה. נהוג גם להחזיק את ארבעת המינים בסוכה עצמה. גם כאן קיימת מחלוקת באשר לטעמים למצווה. יש הטוענים שהמטרה היא להדגיש את עונת השנה בה סוכות נחגג ואת העושר שהארץ מציעה. אחרים רואים בארבעת המינים ייצוגים של חלקים שונים בבני העם.

 

אושפיזין

אירוח האושפיזין הוא אינו מצווה אלא מנהג חג. הנוהג הוא להזמין את האושפיזין אחד-אחד לסוכה בכל אחד מימי החג, כל אחד ביומו לפי הסדר. לכל אחד מהאושפיזין הקבלה מייחסת את אחת משבע הספירות, והם:

 

אברהם – חסד, כיוון שהיה אדם מכניס אורחים

יצחק – גבורה, כיוון שהוכיח גבורה במעמד העקידה

יעקב – תאפרת (או: אמת), כיוון שיעקב נחשב לאדם דובר אמת, כפי האמר הנביא מיכה: "תתן אמת ליעקב"

משה – נצח, כיוון שתורת משה תהיה קיימת לעד

אהרן – הוד, שמיוחס לבית המקדש, אשר המשרתים בו הם הכהנים צאצאי אהרן

יוסף – יסוד, כיוון ששמר על יסודו מפגם כאשר אשת פוטיפר ניסתה לפתות אותו

דוד – מלכות, בהקשר של דוד המלך

 

ולא לשכוח, מצווה היא לשמוח בחג, ואולי זו המצווה החשובה מכולן.

 

 

לפרטים נוספים והזמנות
מלאו פרטים או כתבו לנו sales@sukot.net
שם מלא*: טלפון*: דואל:  
   
אנא הכניסו מידה רצויה והערות נוספות